המונחים " גר " , " יתום " ו " אלמנה " מופיעים במקרא ביחד ולחוד , ומציינים תדיר נחיתות כלכלית וחברתית . האנשים האלה הם בדרך כלל עניים , חלשים וזקוקים לסיוע ולהגנה . כך , למשל , ספר שמות אוסר הונאה ודיכוי של אנשים מקבוצות אלו : וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים . כל אלמנה ויתום לא תענון . אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו . וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים ( שמות כב כ - כג ) . אף שהשימוש בקטגוריות " גר " , " יתום " ו " אלמנה " שכיח גם בספרות חז " ל , חל שינוי במשמעותן , ואין עוד קשר קרוב בין קבוצות אלו לבין מעמד כלכלי נחות . למשל , משמעות המילה " גר " השתנתה במעבר בין המקרא לספרות חז " ל . במקרא " גר " הוא " גר תושב " , כלומר , אדם שנאלץ לעזוב כפר ושבט ( לבד או עם משפחתו ) בגלל מלחמה , רעב , מגפה , או האשמה ברצח , ומבקש מקלט ותושבות במקום אחר שבו אין לו זכויות בקרקע ובנישואין , ובו נפגעת יכולתו להשתתף בתהליך המשפטי ובפולחן המקומי . בספרות חז " ל , לעומת זאת , " גר" הוא בדרך כלל אדם שהמיר את דתו ובחר ביהדות . במהלך תקופת הבית השני התפת...
אל הספר