החכמים המתוארים ומצוטטים בחיבורים התנאיים פעלו החל מתקופת הבית השני , במהלכם של המרד הגדול ומרד בר כוכבא , ועד לעשורים הראשונים של המאה השלישית לספירה . החוקרים חלוקים בשאלה אם המסורות בספרות התנאית משקפות תקופות הקודמות לזמן חיבורם ועריכתם הסופי של החיבורים או רק את תקופת העריכה שלהם . בספר זה אני מקבלת את ההשקפה שלפיה החיבורים החז " ליים מכילים גם מסורות הקודמות למועד העריכה הסופי של חיבור מסוים . למשל , המדרשים התנאיים משקפים גם תקופה הקודמת לאמצע המאה השלישית , זמן עריכתם המשוער , ולעתים אף אפשר למצוא בהם הלכות מתקופת הבית ( כלומר מלפני שנת . ( 70 למרות חוסר הוודאות המאפיין מסורות מתקופת הבית השני , ההנחה בספר זה היא שהחיבורים התנאיים אינם משקפים רק את זמנם של העורכים אלא מכילים גם מסורות קדומות להם . כאשר מנסים לזהות מסורות קדומות חשוב להביא בחשבון את המאפיינים הסגנוניים של כל חיבור , וגם את עבודת העורך או העורכים שעיצבו אותו . כך , למשל , עריכה מהודקת מקשה על חשיפת ה " תפרים " בין היחידות שמהם הרכיב העורך את החיבור . סוגיה נוספת המשפיעה על הבנתנו את התפתחות הרעיונות של החכמים היא...
אל הספר