כאמור המקורות העומדים במוקד הספר הזה הם המשנה , התוספתא , מדרשי התנאים , התלמוד הירושלמי , והמדרשים האמוראים הקלאסיים : בראשית רבה , ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא . בתוך הקורפוס הזה , חלק מהחומר הנוגע לצדקה ולעוני מופיע במסכתות ובפרקים המוקדשים לנושא , ובהם : מסכת פאה במשנה , בתוספתא ובירושלמי ; ספרא קדושים , פרשה א , פרקים ב - ד ( דף פז ע " ב - דף פח ע " ג ) וויקרא רבה פרק לד . חלק אחר מהחומר מפוזר לאורך ספרות חז " ל כולה בהקשרים מגוונים . שיקולים מתודולוגים עולים , כמובן , כאשר דנים במגוון טקסטים שנתחברו במשך תקופה ממושכת , ובמיוחד כאשר מנסים לעקוב אחרי התפתחותם של רעיונות , מוסדות ופרקטיקות בקורפוס מגוון כל כך . העמודים הבאים עוסקים אפוא באופן הבחירה שלי במקורות ובדרך השימוש שלי בהם , מתוך דיון במתודולוגיה , במיוחד בעניינים שבהם יש מחלוקת בין החוקרים בדבר הדרך שבה ראוי להשתמש בספרות חז " ל .
אל הספר