מוריי , חבריי , כשנולד לנו במזל טוב בננו הבכור הייתי בשלבי סיום התואר השני בחוג ללשון העברית . אחד הנושאים שהיו קרובים ללבי היה תיעוד הדיבור . היה לי זיכרון טרי מעבודתי במפעל מסורות הלשון של עדות ישראל , בראשות מורי פרופ ' מורג , שהטיל עליי לתעד את קריאת המשנה מתוך הקלטה של הרב דוד רגנשברג יליד קובנה שבליטא . עד היום כשאני קורא במשנה אני שומע מאחוריי את קולו . שנה וחצי לאחר מכן התחלתי לתעד את צעדיו הראשונים של בננו בשדה הלשון . לא ממניע מדעי . רצינו , פשוט , להשאיר לעצמנו מזכרת מהפלא הזה . התיעוד הפונטי היה בשבילי אתגר מגרה . כך צמחה חפיסת ניירות מאולתרת ומקושקשת , אבל עשירה בתיאורי הגייה שלא תמיד מצאתי להם סימון מוסכם ברשימה של . IPA המעקב נעשה בחודשי הסתיו והחורף של שנת תשכ " ט . בסופו של דבר הונחה חפיסת הניירות במגירה נשכחת . עכשיו , כעבור ארבעים שנה , ראיתי שהחפיסה הזאת ראויה לחשיפה . אחרי היסוסים באשר לדרך הצגת הדברים החלטתי " לעשות מעשה " , כמו שאומרים , והתחלתי לערוך אותם בצורה של מאמר , ובימים האלה אני בעיצומה של כתיבתו . במאמר מתוארת ההתפתחות הפונטית של הלשון המוקדמת של ילד אח...
אל הספר