הממונה נמנע בפירוש ובכוונה לתת סגנון אגדתי לאגדות . הוא מעדיף לתת להן נוסח רפורטז ' י , כרוניקה , לספר כמו שמספרים דברים שהתהוו , לתת מסגרת מציאותית – ראלית לסיפורים . נטייל בשבילי דרקיע כפי שמטיילים בעולם . סוף סוף העולם אחד הוא , ואין צורך להפרידו ולחלקו לשניים . אחד הוא העולם הזה והבא , הנגלה והנסתר ( מתוך פנקס ההר , ללא כריכה ) . בפרק זה מובא מבחר של אגדות בנושא השואה . מקורן בקובצי אגדות שפרסם שז " ך מ –1954 ואילך , בפנקסי ההר , וברשימות בכתב יד . מספר האגדות שכתב שז " ך בנושא זה עולה על מאה , ורק חלק קטן מהן מובא כאן . לרוב הסיפורים כנראה גרעין מציאותי שעליו למד שז "ך מפי ניצולים או מספרים שקרא , אולם הוא השאיר לעצמו חופש רב בעיבודו של גרעין זה לאגדה . חלק מן האגדות נועד להביע רעיונות מהגותו בתוך מסגרת אגדית , וחלקן נועד לספר סיפור שניתן ללמוד ממנו לקח דתי או רוחני .
אל הספר