העקדה והשואה

[ לכאורה ] לא היה מקום להשוואה בין השואה לעקדת יצחק . הרי המפריד ביניהן היה רב יותר מן המאחד . מעשה העקדה נחשב בעיני קרבנות השואה כניסיון שאין בו צער , כאב וייסורים , בשעה שהשואה היא מעשה אכזרי נעלם , מעשה תמוה ובלתי מובן של " הסתר פנים " , ללא רחמים וללא חסדים , שרשרת של רצח , השמדה ושחיטות איומות , " עקדה טראגית שאין בה לא מצווה ולא אל גואל ואין איל תמורה " – כפי ששר אהרן צייטלין . הרעיונות המזכירים את העקדה ביחס לשואה , אף הם אינם מתבססים על הסיפור המקראי . יותר מדי שקט הוא בשביל השואה . בהשוואה לשואה נראה הוא כסיפור אהבים בין בעל אוהב המעמיד את רעייתו במבחן , והסיפור גם מסתיים בטוב , בה בשעה שהשואה היא רצף של מעשי רצח ואכזריות . המשותף שבין שני האירועים הוא השם בלבד : עקדה ! העקדה של המקרא היא בשם אלוקים , הרחום והחנון , ואילו עקדת השואה היא מעשה ששורשיו הם בשנאת ישראל . עקדת יצחק היא בבחינת מחשבה ללא מעשה , ואילו עקדת השואה היא מעשה של מציאות אכזרית ביותר . ההבדל בין שני האירועים הוא קוטבי ותהומי . [ ובכל אופן , ] רעיון העקדה שימש להם לרבנים ולאנשי ההגות כמקור לשיחות עידוד וכן כמק...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן