סיכום

רעיון הקדושה לא התחדש בבית מדרשם של חסידי גור . יחידים וקבוצות במהלך הדורות גיבשו תפיסת עולם וקודים של התנהגות בעלי מאפיינים של פרישות . 139 מגמה זו הלכה והתרחבה עם התפשטותה של התנועה החסידית , שדגלה 137 שלום , ' החסידות ' , עמ ' . 43 - 42 138 פייקאז ' , בין אידיאולוגיה למציאות , עמ ' . 153 - 152 139 לדוגמאות אחדות ראו : אליאור , חירות על הלוחות , עמ ' ; 55 - 45 בן שלום , ' חסידים וחסידות ' ; הרמן , ' חסידים קדמונים ' ; רוטנברג , אילת אהבים , עמ ' ; 272 - 265 שוורץ , ' פרישות קיצונית ' , עמ ' ; 99 - 79 שפרבר , מנהגי ישראל , עמ ' קכו - קנו ; שולם , זרמים במיסטיקה היהודית , עמ' ; 118 - 80 סולוביצ ' יק , ' אדיקות וחסידות ' , עמ ' . 222 - 205 באידאולוגיה של פרישות וראתה בה חלק ממצע רחב של עבודת האל . בתוך התנועה החסידית קיבל רעיון הפרישות גוונים שונים , ומפגשו עם הדמות הבלתי מתפשרת של הרבי מקוצק יצר גוון עז במיוחד . חסידות גור , שהמשיכה למעשה את חסידות קוצק , הדגישה גם היא הדגשה יתרה את רעיון הקדושה . ההשוואה בין תפיסת המיניות של החברה החרדית ליטאית , לפחות הזרם המרכזי בה , ובין זו של חסיד...  אל הספר