מטא־הנהגות

מעשייה , הרמב " ן רואה בקדושה עשייה מעודנת ומזוקקת . הרמב " ן אמנם התייחס לצורך להיות ' פרושים מן המותרות ' , אך הקדושה אינה הפרישות אלא החיים , שבהם המותר מתקיים בתוך גבולות . הבחנה זו מסייעת להגדיר את תפיסת הקדושה של הקהילה הגוראית , המזוהה עם הגישה ההרמנויטית של רש " י . לדעת חסידי גור , הוראת התורה ' קדושים תהיו ' והסייג התלמודי ' קדש עצמך במותר לך ' הם קודם כול ציווי לפרישות מינית ולהתרחקות אף מההתנהגות המותרת בתחום זה על ידי הצבת סייגים נוספים . אין הדברים עומדים בסתירה לצורך בעידון המעשים , אלא הם מסבים את תשומת הלב לשאלה ממה יש להימנע וכיצד לעשות זאת . המטא הנהגות נשענות על התפיסה שלפתח חטאת רובץ ועל כן יש להחמיר יותר ממה שההלכה דורשת . אלה הם דבריה של המורה כהנוב לכלות גור בעניין זה : בזמנו שאלו את ה ' בית ישראל ' למה הוא כל כך מתנגד שילכו ביחד . אז הוא אמר : אין בעיה . אם רוצים , יכולים ללכת ביחד , אבל אני פוחד שהם יגיעו עד פריז . פריז היתה בזמנו סמל של הפריצות ומקום שממנו חודרות אלינו ההשפעות התאוותניות . בדברים האלה הוא התכוון לומר שהוא לא יודע עד להיכן יגיעו מזה . מדברים א...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב