ריקוד המצווה כאמצעי לקידום הקשר הזוגי

החתן והכלה הגוראים מגיעים ליום הכלולות כזרים זה לזה . אף שמאחוריהם חודשים ארוכים של אירוסים , עדיין לא נרקם ביניהם כל קשר ממשי . כך מתארת אסתר את הדברים : 43 על הקבלת האבל לנישואים ראו : רובין , שמחת החיים , עמ ' . 28 - 24 להקבלת האבל לנישואים במישור ההלכתי ראו : גליק , אור נגה עליהם . 44 על שלבי האבל ראו : לינדמן , ' הטיפול בצער ' ; פרויד , ' אבל ומלנכוליה ' ; קובלר רוס , על מוות וגסיסה ; רובין , ' אובדן ושכול ' , עמ ' ; 32 - 30 רובין , ' שכול והיחס לנפטר ' . על שלבי הסתגלות לנישואים ראו : רובין , שמחת החיים , עמ ' . 33 - 28 אני לא חושבת שהגעתי לחתונה והרגשתי שהוא איש זר . בסופו של דבר היה לי פרק זמן של תשעה חודשים בין האירוסין לחתונה , ובחודשים האלה חשבתי עליו ועל החתונה , הסתכלתי בתמונות שלו וקניתי חפצים לבית המשותף שלנו . אבל זה נכון שלא התנסינו ביצירת קשר , ולכן היתה בהתחלה הרגשה של מרחק ומלאכותיות . אסתר מתארת את התחושות שהיו לה כלפי חתנה כק ִרבה תודעתית , קרי : קשר שמתפתח בתוך גבולות ההכרה , כתוצר של חשיבה ודמיון , ללא כל אינטראקציה בין אישית מוחשית . ייתכן שקשר זה ממוסס מעט את ...  אל הספר