תרבות השקר

מוסד השידוכים מבוסס על יחסי חליפין בין משפחת החתן למשפחת הכלה : לכל צד יתרונות וחסרונות משלו , והוא מצפה לקבל תמורה הולמת מהצד שכנגד . משפחה עשירה , למשל , עשויה לבקש להתחתן עם משפחה מרקע כלכלי דומה , אך היא גם יכולה לבקש בתמורה לכסף ' ערכי שידוכים ' אחרים , כגון גדלות בתורה או ייחוס מפואר . באופן טבעי כל משפחה מבקשת להבליט את מעלותיו של המועמד שלה לשידוך , ולטשטש את המגרעות שעלולות לפגוע בסיכוייו לזיווג איכותי . מכאן עד התפתחות תרבות שקרים המרחק קצר . כך לדוגמה מספרת יפה , פסיכותרפיסטית המטפלת גם בנשים מחסידות גור : באחד הימים פנתה אליי אחת ממורות סמינר גור וביקשה שאקבל לטיפול את אחת התלמידות . היא סיפרה לי שהתלמידה באה ממשפחה שבה הא ֵם בקושי מתפקדת , והיא נראית לאחרונה מאוד מדוכאת . בסמינר יצרו קשר עם האבא והוא הביע נכונות שבתו תקבל עזרה מקצועית . כשהבת הגיעה אליי היה באמת קל לראות עליה שהיא בדיכאון , היא הרגישה חוסר משמעות , חוסר עניין וחוסר שקט , וראתה את עצמה ואת העולם באופן שלילי . שאלתי אותה אם היא כבר חוותה תחושות כאלה בעבר ואיך הם טיפלו בזה , והיא ענתה לי שזו פעם ראשונה שזה קו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב