בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה ואחריה רבים מהצעירים בעיירות היהודיות במזרח אירופה נטשו את הדת והמסורת , ומנהיגי הקהילה ודור ההורים חוו טלטלה עזה בעקבות כך . באותה תקופה התקשו ההורים למנוע את החשיפה של בניהם ובנותיהם להלכי הרוח החדשים , ומגמה זו החמירה עם ההגירה ממזרח אירופה לארצות הברית ולארץ ישראל . המציאות החדשה הובילה את המנהיגות הדתית באותה העת לאמץ את הדגם של ישיבת וולוז ' ין , שצמחה בליטא במחצית הראשונה של המאה ה . 19 לטענתו של מנחם פרידמן , לקראת סוף המאה ה , 19 עם התגברות תהליכי החילון והתפוררותה של הקהילה המסורתית , הפכה הישיבה , המסגרת המשמרת את התרבות הדתית מסורתית ומופקדת על חינוך הדור הצעיר לערכי הדת , למעין ' קהילה חלופית ' . הישיבה היתה מסגרת חינוכית פנימייתית כוללנית , המתקיימת בריחוק מביתו וממשפחתו של התלמיד , ונוטלת על עצמה את האחריות לצרכיו השונים . לאחר השואה , ועם התגבשות חברת הרווחה המודרנית בארצות המערב ובארץ ישראל , הפכה הישיבה למעין משפחה - קהילה , והיא תפסה במידה רבה את מקומה של המשפחה ושל הסביבה החברתית תרבותית . הבנים שהתחנכו בישיבות יצאו למעשה מרשות הורי...
אל הספר