סיכום

נשים וגברים בחסידות גור מהווים שתי קבוצות חברתיות המתקיימות במרחבי דת , לימוד , תעסוקה וחברה שונים . באופן פרדוקסלי , ובלי להתעלם מהפערים , ישנם קווי דמיון בין התפיסה הפמיניסטית לזו הגוראית — בשתיהן רואים במגדר קטגוריה אנליטית הכרחית לייצוג המציאות . 190 תיאור חברת הגברים התמקד בספ ֵרה החסידית , ואילו חברת הנשים תוארה בפירוט רב יותר והדיון בה הקיף תחומי חיים רבים יותר . החסידות הגברית הוגדרה סביב ארבעה מוקדים — האדמו " ר , הנסיע ֶס , השטיבל והחבר ֶה ' ס — שבאמצעותם 189 פרידמן , האישה החרדית , עמ ' ; 5 הנ " ל , חברה ודת , עמ ' . 258 - 253 190 דוולט , ' דיבור והקשבה ' ; פיין לן , הדור הפמיניסטי הבא . באה לידי ביטוי הווייתו החסידית של האיש . מוסדות חברתיים אלה חוברים לכדי מנגנון המזין ומשמר את עולמו הדתי של החסיד , מפקח עליו וצובע אותו בגוון חסידי . ארבעת המוסדות הללו הם מקור לסיפוק רוחני , נפשי וחברתי של החסיד , והם משמשים ציר מרכזי בחייו . נשים אינן שותפות להווי החסידי , והן מקיימות חברה בעלת קודי התנהגות שונים . כמו בקבוצות חרדיות אחרות , חסידי גור דוחים את רעיון השוויון בין המינים , ו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב