דפוס ההתמודדות הגוראי

כפי שצוין , ר ' ישראל אלתר הבדיל בין עבר לעבר : הוא נמנע מעיסוק בשואה , אך אימץ את העבר שקדם לה . דבר זה מוכיח שאין כאן ייחוס ערך לעבר באשר הוא , אלא התייחסות סלקטיבית פונקציונלית אליו . עבר ששירת את ההווה ואת העתיד של חסידי גור , ר ' ישראל היה מעוניין להכיר בו ולתת לו מקום , אבל לא כך היה עם עבר שמכיל אירועים היסטוריים שאין להם תועלת של ממש להוויה הגוראית או עלולים אף לחבל בה . באופן זה , כמו בכל חברה , התקיימו בגור תהליכי ברירה והכרעה בנוגע לנושאים שיש לזכור או לשכוח , כדי לעצב את הזיכרון הקיבוצי של החסידות באופן שישרת את צרכיה . מנקודת מבט פסיכולוגית פרוידיאנית , ההימנעות מעיסוק במוראות השואה ומעיבוד הזיכרונות הקשורים בה היא משגה , ויש הטוענים שהיא השאירה נכות לא רק בחייהם של אנשים פרטיים , אלא אף בציבוריות הישראלית כולה . לפי פרויד , טראומה היא אירוע בעל אופי טוטלי ומערער שבו הסובייקט חש פחד עז , חוסר ישע , אבדן שליטה וסכנת הכחדה . העצמה החריגה שבטראומה מעוררת חוויה שלילית שאינה ניתנת להתמזגות בסיפור חייו של הפרט . במצב שברירי 50 פרידמן , ' החברה הדתית ' , עמ ' . 26 - 25 51 הבקשה ל...  אל הספר