פרק שביעי - הציונות, השלום והערבים

ואנשי תנועות נוער – אצל כולם קידשה המטרה את האמצעים . הנאורות , חוש הביקורת העצמית , הפתיחות , הסובלנות וכל שאר הערכים אשר בימים כת ִקנם נישאים בפי ‘ מחנה השלום ' ואף משמשים בידי אנשיו כסימן מבחין בינם לבין " פשיסטים " או סתם אנשים שאינם חושבים , פינו מקומם להשתלחות חסרת רסן בצמד ‘ שרון - מילסון ' . ככל הנראה העמדה החריפה , הגורפת , החסרת ריסון וביקורת עצמית נבעה משילובם של שני מרכיבים : האחד – פרשנות פשטנית , א -היסטורית וא - פוליטית של הכלל שלפיו כל עם קובע את מנהיגיו ואין מקום להתערבות חיצונית , גישה שבמקרה הפלסטיני הביאה לתמיכה עיוורת בעיקרון ש '' אש " ף הוא הנציג הלגיטימי של העם הפלסטיני '' . מפרשנות זאת עלתה תמיכה אוטומטית באש " ף , בלי קשר לשאלה כיצד ארגון זה השליט את עצמו על העם הפלסטיני . ועוד : גונה באופן אוטומטי כל ניסיון ליצור תנאים לחיזוקם של פלסטינים מתנגדי אש " ף , ואלה זכו לכינוי הקבוע : ' ‘ קוויזלינגים '' . ומהצד השני – אותה היסטריה חברתית - פוליטית , שראתה פסול בכל דבר שעשה הליכוד בכלל ו ' אריק ' בפרט . מילסון התפטר מתפקידו בספטמבר . ' 82 כמה חודשים לאחר מכן עשה זאת א...  אל הספר
מכון מופ"ת