' תרגיל החפץ ' אומר לנו במילים אחרות , שהכלכלה המודרנית מבוססת על שיתוף פעולה חברתי מוחלט . זאת עובדה אובייקטיבית האמורה לשמש בין השאר לבחינה מחודשת של אתוס האינדיבידואליזם המקודש כל כך בימינו . אין להבין מכך שאינדיבידואליזם הוא ערך פסול . אדרבה , העוצמה הכלכלית בנויה עליו ומשרתת אותו . אלא שלמרות זאת יש גבולות לאינדיבידואליזם , ואפשר לברר אותם באופן רציונלי ולא שרירותי כמו שעושים מדי פעם . אך בשלב זה כוונת הפרק שלהלן היא לעיין במשמעויות הכלכליות - חומריות של ‘ תרגיל החפץ ' . ובכן , מהתרגיל הזה עולות לפחות עוד שתי תובנות חשובות , האחת - הואיל ולנגד עינינו יש בעולם הממשי המוכר ישנם אינספור חפצים מעשה ידי אדם . העובדה שאיש אינו מסוגל לייצר דבר בעצמו ובכל זאת יש שפע כה גדול ( גדול מדי , יש האומרים ) , נובעת מתהליך עמוק ודינמי של חלוקת עבודה גלובלית . מדובר במערכת כלכלית המבוססת על הפרדה בין העובד , כלי העבודה והידע הדרוש להפעלתם . בעולם של פעם , חלוקת העבודה הייתה לוקאלית . נוסף על כך , האומן היה אומן רק על בסיס ידע שהיה שייך לו או לגילדה שלו , והוא לא יכול היה לממש את הידע הזה בלי כלי הע...
אל הספר