בעצמאותו . אך הוא עשה כל שיכול - ויכולתו היתה מרובה - לבנות אומה ולסייע ביצירתה של זהות שהיתה קיימת בחלקה וגם חדשה , ' אמריקנית ' , לבניה ולמי שבא לעולם החדש כדי להצטרף אליהם . כמו וושינגטון חתר בן גוריון ' להשיג את העצמאות ולהבטיח את קיומה ' , וביקש לתת לישראלים זהות יהודית ריבונית וראויה להפיכתם לעם עצמאי בארצו . אולם וושינגטון נחשב ל ' הוד מעלתו ' לא רק בשל קומתו הגבוהה ומשום שקנה לו מעמד בכיר בכוח אישיותו , תבונתו הפוליטית , ניסיונו המצטבר ומעלליו כמצביא , אלא הודות לתמיכתם של ידידים ועוזרים מן המעלה הראשונה , שראו בו מלכתחילה נכס מאחד , מיומן וראוי בלא שהיה עליו להתאמץ מאוד כדי לזכות בתמיכתם . בן גוריון היה חייב להתאמץ , ולעתים קרובות לא עלו מאמציו יפה עד לביצור מעמדו מכוח מרצו , עמלו , חריצותו , עיסוקו בקטנות וגדולות עשרות שנים עד שהיה לדמות מפתח . הוא שאף ליותר מעצם השגת העצמאות ואבטחתה , ובמהפכה האמריקנית ראה מאבק על זכויות במסגרת ריבונית שתבטיח אותן - לא פחות אך גם לא הרבה יותר . במהפכה הציונית ראה ' גאולת נשמות ' , וגאולה זו חייבה נוסף על ריבונות פוליטית , שינוי סוציאלי ותכני...
אל הספר