ביטויים דמוקרטיים בארגונים התיישבותיים ולאומיים בתקופת העלייה הראשונה והשנייה (1914-1876) – קווי השוואה

וגאולת הארץ׳ . תעודה אחת מצהירה על הרעיונות והערכים שביסוד היזמה . לשון התעודה ותוכנה הם בנוסח מדרשי מסורתי . הרעיונות של האגודה שאובים ממשנתו של הרב צבי הירש קאלישר בדבר גאולה בשלבים , טבעיים ונסיים . התעודה השנייה מביאה את תקנון האגודה . המושגים הארגוניים שאולים לחלוטין מתקנונים של קהילות אשכנזיות באירופה באותו הזמן . לפי התקנון , מקור הסמכות של האגודה הוא ׳התורה והיראה׳ , והסמכות העליונה נתונה לרבנים ׳חכמינו ומורינו׳ . הגוף השולט הוא חמישה ׳ראשים׳ ( יו״ר האגודה , שני פרנסים , סוכן אחד ומזכיר ) . לצד ה׳ראשים׳ קיים גוף הנקרא ׳יועצים׳ , והם ממלאי המקום של ה׳ראשים׳ . את ה׳ראשים׳ בוחרים שבעה ׳בוררים׳ לשירות של שלוש שנים . ה׳ראשים׳ מחויבים בדוח שנתי ׳חשבון צדק׳ . המושגים ׳ראשים׳ ו׳בוררים׳ לקוחים מהמילון הקהילתי המסורתי . גם מספרי האנשים , חמישה , שבעה , ומשך משרה של שלוש שנים לקוחים מההסדרים הקהילתיים המסורתיים הידועים לנו . ברור לכול כי תחומי התפקוד הקהילתיים המסורתיים רחבים יותר מאלה של ארגוני התיישבות . לכן גם שאלו ארגוני ההתיישבות מההסדרים הקהילתיים רק את אותם מוסדות והליכים שבתחומי פ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב