יהודי עיראק וחתירתם לדמוקרטיה ולשוויון

אסתר מאיר גליצנשטיין אזרחות בלא שוויון : היהודים וסוגיית הדמוקרטיה בעיראק אף שיהודי עיראק לא חוו חיים תחת משטר דמוקרטי בארץ מוצאם , מושג הדמוקרטיה לא היה זר להם הן מכיוון שבמבנה החיים הקהילתיים שלהם היו יסודות דמוקרטיים הן מכיוון שרוחות הנאורות שנשבו מן העולם האירופי נשאו גם לעיראק רעיונות של חירות אישית ואזרחית ושל דמוקרטיה כדגם פוליטי אידאלי . מאז אמצע המאה ה 19 עלו רעיונות אלה על סדר היום הציבורי של תושבי האזור , חלקם בזכות פעולות שביצע הממשל העות ' מאני וחלקם בזכות יזמות של מנהיגי הקהילה היהודית בעיראק . אולם רעיונות אלה קיבלו משמעות ממשית רק לאחר מלחמת העולם הראשונה , עם כינון המנדט הבריטי בעיראק וייסוד מלוכה פרלמנטרית על פי הדגם הבריטי . התפתחות היסטורית זו הציבה במרכזה של התודעה הפוליטית היהודית בעיראק את המדינה העיראקית שהעניקה להם שוויון פורמלי . שוויון זה לא מומש במלואו , ולא זו בלבד אלא שבתוך זמן קצר הלך והצטמצם בעקבות ההתנגדות שעורר בקרב המוסלמים . מאז נכחה הציפייה למימוש מלא של השוויון בצומתי ההכרעות בתולדות יהודי עיראק במאה ה . 20 לציפייה זו היתה חשיבות בעצם ההכרעה על ה...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב