עקרונות דמוקרטיים בהלכה ובמסורת הפוליטית היהודית: שלטון הקהל והכרעת הרוב

חיים שפירא המסורת הפוליטית היהודית לא יצרה ולא אימצה שיטת משטר אחת ייחודית לה . בשנות קיומו הרבות חי העם היהודי תחת צורות משטר שונות זו מזו המבוססות על עקרונות שונים . כללית אפשר להבחין בין המסגרות המדיניות הרחבות , ה ' לאומיות ' , שעם ישראל היה מאורגן בהן בעת העתיקה , לבין המסגרות המקומיות של העיר והקהילה , שהתמידו להתקיים גם בימי הביניים ועד ראשית העת החדשה . המסגרות הלאומיות היו בעיקרן בעלות אופי מונרכי : המלוכה בימי הבית הראשון , הכהונה הגדולה בימי הבית השני , מלכות החשמונאים , שלטון הנשיאים בארץ ישראל ואף שלטון ראשי הגולה בבבל . לעומת זאת היו 1 המונח ' המסורת הפוליטית היהודית ' מסמן את התחום הכולל את הפרקטיקה הפוליטית ואת השיח על אודותיה הן במישור ההלכתי הן במישור ההגותי . הקדמות כלליות לתחום ראו אליעזר דון יחיא וברוך זיסר , ' רציפות ותמורות בהגות המדינית היהודית ' , בתוך : דניאל אלעזר ( עורך ) , עם ועדה : המסורת המדינית היהודית והשלכותיה לימינו , ראובן מס , ירושלים תשנ " א , עמ ' ; 134 - 100 מיכאל וולצר ואחרים ( עורכים ) , המסורת הפוליטית היהודית ( תרגמה ענבל קארו ) , א , כתר , י...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב