" קסבר ר ' פלוני " רגיל מאד בש " ס — אין הוא מוסר דברי ר ' פלוני , אלא סברתו , וכהרבה מקרים הניסוח הוא כסברה קצרה או כלל הלכתי : אהל זרוק שמיה אהל , מוספין קורמין לבזיכין , טומאה דחויה היא בציבור , אדם מקדיש בעין יפה מקדיש , אנינות דלילה דרבנן , קנין פירות _כקנין הגוף דמי , משמר לאו כעושה מעשה דמי , האחין שחלקו יורשין הן , גורעין ומוסיפין ורורשין , אין כותבין שובר , אגד כלי לא שמיה אגד , שבת לאו זמן תפילין הוא , אין _פותחין בחרטה , כופרא כפרה , ועוד רבות . אף " לטעמיה " מונח שכיח מאד הוא בלשון התלמוד . אחד מסוגיו הוא רפוס לשון בנוסח זה : " ואזדא ר ' פלוני לטעמיה דאמר ר ' פלוני : " ואזדא רבי יוחנן לטעמיה , דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הלכה כרבי אחא שאמר משום רבי יהודה " ( ברכות יג ע " ב ); " ואזדא שמואל לטעמיה דאמר רב נחמן אמר שמואל כל שהבעל מאכיל יבם מאכיל , וכל שאין הבעל מאכיל יבם אינו מאכיל " ( יבמות נו ע " א ); " ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דא " ר אסי א " ר יוחנן האחין שחלקו לקוחות הן , ומחזירין זה לזה ביובל " ( גיטין כה ע " א ) . בסגנון זה , מתקשרת מימרא אחת למימרא אחרת שאמר החכם , ...
אל הספר