אבן סהולה מעמיד במרכז חיבורו את הרדיפה אחר החכמה . נושא זה מופיע בהרחבה בפתיחת הספר , בהקדמה לשער הראשון . הוא מתאר בהרחבה את כמיהתו ואת דרכי רדיפתו אחר החכמה וכן את מאמציו הבלתי נדלים להשיגה במהלך חייו . כמשכיל ימי ביניימי השגת החכמה באה לידי ביטוי בהרחבת השכלה ודעת ויראת שמים , אך בעיקר בהתקרבות לאל והידבקות בו , כניסיון להשגת החכמה האלוהית . ספר משל הקדמוני נחתם במילים : ״סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור / כתוב ישר דברי אמונה / הן יראת ה׳ חכמה וסור מרע בינה״ . הספר למעשה מסתיים במה שפתח : החכמה היא יראת ה׳ , בניסוח אחר – יראת ה׳ היא היא החכמה . הגם שהדברים גלויים ומפורשים נמצא בהם גם פן סמוי . אומר גרשם שלום על אבן סהולה : אין ליחס לישיבה בארץ שום יתרון עקרוני על פני הרבה מקומות בגולה״ ( שם , עמ׳ . ( 51 וראו טברסקי , ארץ ישראל וגלות . גם נהוראי ( ארץ ישראל , עמ׳ 137 - 123 ) עוסק בקשר שבין עם ישראל בגלות ובין ארץ ישראל . הוא עומד על השוני בין עמדות הרמב״ם לרמב״ן בנושא זה . בדרך כלל תורתו של הרמב״ם משמשת כהוכחה למגמה המעשית של השלמה עם חיי הגלות בעוד שתורתו של הרמב״ן מש...
אל הספר