ד.3 'המקרה', 'הגזרה' והצדק האלוהי

באיגרתו מונה הרמב״ם שלושה דברים שראוי להאמין בהם : הדעה – דבר שיש לו ראיה ברורה מדעתו של אדם כמו חכמת החשבון , הגימטריות וחישובי התקופות ; ההרגשה – דבר שהאדם משיג בחמשת חושיו ; הקבלה – דבר שיקבל אותו מן המסורת : מן הנביאים ומן הצדיקים . לדברי הרמב״ם , מי שיאמין בדבר אחר שלא לפי שלושת העקרונות שמנה הוא בחזקת ״פתי יאמין לכל דבר״ ( משלי יד . ( 15 הפתי , אליבא דרמב״ם , הוא זה המאמין באיצטגננות ובגזרת הכוכבים שאין להם ראיה . לאור הדברים מסקנתה של הצפרדע , שאל לו לאדם לפחד ״ביום חשכה ועלטה״ 156 אלא לבטוח בה׳ , כי הוא מחסהו , ועל כן על האדם להיזהר בהתאם ל״אזהרות השמירה״ הכתובות בתורה . 157 תוך ניצול המשמעים של המושג ׳מקרה׳ השכיל אבן סהולה בתחכום רב להשמיע את עמדתו , ואף יצר משחק לשוני מעניין ויפה . תפיסתו זו מוצפנת היטב גם ב׳שיבוץ הנעלם׳ שכבר נזכר לעיל בדיון במכלול רמיזותיו בשם שקבע לספרו . 158 כאמור לעיל , המפרשים הבולטים – רש״י , רד״ק , ר ' יוסף קרא ואחרים – קשרו את הכתוב ״מרשעים יצא רשע״ אל פרשת ערי המקלט ואל הצירוף ״אנה לידו״ [ של ההורג ] כביטוי שיש בו כוונת מכוון לגרום למי שרשע לעשות מעש...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן