בשער השני , שעניינו שבח התשובה וגנות המשובה , עוסק אבן סהולה בבעיית הפריצות המינית שרווחה בדורו . נושא זה עולה בחלקו של המקשה ( בחלק הראשון של השער ) , והמחבר משיב לו ( בחלק השני ) . במקרה ״האיל וצפיר העזים״ מתואר איל חסיד , שפל רוח וירא שמים , מתלמידיו של אהרן . כדי להגן על עצמו מפיתויים , הוא ״נשא לו לשמרו משמיר ושית / עשר נשים פילגשים לשמור הבית / והיה מתנהג עמם כשורה / במידה במשקל ובמשורה״ . 115 לעומתו הצפיר גאוותן , שובב ומלא תאווה ונוהג פריצות בנשים : ״ותהיינה לו נשים נשואות / הבריאות והמלאות / למלא תאוותו ולהשלים / היה מצוי אצלם כתרנגולים״ . 116 הוא הולל חסר מוסר שכל העת מדלג ״על נשיו באין בושה״ . 117 האיל מתרחק מן הצפיר מחמת התנהגותו חסרת הבושה . הצפיר , המחנך את בניו על דרך המשובה , מתרחק גם הוא מן האיל פן ילמדו בניו את דרכיו החסודות של האיל . בין השניים ניטש ויכוח . האיל מסביר לצפיר באריכות ובלשון פילוסופית , שמכוח אופיים המנוגד על דרכיהם להיפרד . 118 כדי לשכנע את האיל לבחור במשובה הצפיר מספר לו את ״מקרה החסיד מאשדוד ואשתו הבוגדנית״ : 119 החסיד , איש תמים , צדיק ירא שמים ומכו...
אל הספר