נאמן למטרותיו הדתיות , המוסריות והדידקטיות , יש שהמחבר פותח בדיון ומביא אשכולות של פתגמים באותו הנושא . תופעה זו שכיחה בספרות ה׳אדב׳ , 184 בספרות המקאמית ובפרוזה המחורזת היפה בימי הביניים , כך למשל בספר שעשועים ליוסף אבן זבארה , 185 ובמנחת יהודה ליהודה אבן שבתי . 186 במשל הקדמוני שלובים אשכולות פתגמים בנושאים שונים : הצבי מרצה לאריה בשבחה של ארץ ישראל ומביא אוסף של מובאות ( שער ראשון ); 187 החסיד השוטה מספר לאשתו הבוגדנית דברי אגדה ואמרות ומובאות על האישה הטובה ( שער שני ) ומדמה אותה לנשות החיל המקראיות – כמה אירוניה יש בכך לאור סופו של הסיפור ; 188 הרצאת התרנגול משובצת באמרות ומובאות בענייני מוסר וחזרה בתשובה ועיקר ההרצאה עוסקת בעניינים שבינו לבינה . 189 בפי הפרא אשכול של פתגמים בגנות היצר ; 190 183 שם , עמ׳ . 305 184 ראו לעיל בפרק . 1 ו . 3 185 ראו דישון , ספר שעשועים , עמ׳ . 146 - 132 186 אבן שבתי , מנחת יהודה , עמ׳ – 6 דוגמה לאשכול פתגמים הומוריסטיים בגנות האישה . 187 ראו להלן פרק . 7 ו הדן בגאולה וארץ ישראל . 188 משל הקדמוני , עמ׳ . 82 - 80 ״ברוכה את בפי כל עם ולשון / היטבת חסדך ה...
אל הספר