תפיסת המקוריות של יצירה אמנותית בימי הביניים שונה , כידוע , מזו של העת החדשה . המשוררים היו משועבדים למסגרות נוקשות של תכנים , של מוטיבים ושל קישוטי שירה בני הזמן . בהישענות על מקורות אחרים ראו המשוררים מעלה , ומן הצד האחר התפארו בביטוי השירי המקורי שלהם . מקוריותו וכוחו של משורר ניכרו ביכולתו לגוון ביסודות המסורתיים ובדרכי הגיוון הייחודיים לו . 1 משל הקדמוני עמ׳ . 7 2 על שאלת המקוריות ראו למשל פגיס , שירת החול , עמ׳ ; 115 - 103 לוין , גניבת השיר ; גולדנברג , דוחק השיר , עמ׳ . 118 - 117 3 אבן עזרא ( העיונים והדיונים , עמ׳ 163 ) קובע : ״ […] כיוון שבשירה בייחוד אנחנו הולכים בעקבות הערבים חובה עלינו לעשות כמותם ככל שנוכל״ . 4 רצהבי , השפעות ערביות , עמ׳ ; 314 דנה , הפואטיקה , עמ׳ . 96 - 46 5 פגיס מסכם ( שירת החול , עמ׳ : ( 103 ״אמנותו של המשורר מתגלה בלבוש״ . האמצאה המקורית (اخترع) היא בעיקר בתחום הקישוט (بديع) ואילו בתחום התמטי היא מתבטאת בעיקר בהעלאת מוטיבים (معاني) מסורתיים ' בלבוש׳ חדש . לעניין השאילה אומר אבן עזרא ( העיונים והדיונים , עמ׳ : ( 175 ״ואם אתה אומר לקחת רעיון שכבר קדמך א...
אל הספר