ה.2 הניגוד כבונה דמויות

הניגוד הוא גם אמצעי אמנותי המסייע בעיצוב הדמויות המתווכחות , המנוגדות זו לזו לחלוטין באופיין ובהשקפת עולמן . 197 הניגודים מניעים את עלילת משל הקדמוני ובונים בה מתח שנוצר בין הנפשות הפועלות בספר כולו – בין המחבר למקשים , ובכל סיפור או משל – בין גיבוריו ( בני אדם ובעלי חיים ) , ומהם נבנה הסיפור , ומן הסיפורים נבנה הספר . מסיפור המסגרת ניתן ללמוד על ניגוד מהותי בין אופיו של המחבר לבין גוליית הפלישתי שעמו הוא מתמודד . המחבר מסתייע בכוחות רוחניים ( שיר והיגיון ) וגוליית הפלישתי מסתייע באמצעים מוחשיים ( כלי נשק ) . 198 לאורך כל הספר אנו עדים לניגוד שבין אופיו , דרכו ואמונתו של המחבר לבין חמשת המקשים בני הפלוגתא שלו . ניגוד זה נמשך גם אל הנפשות הפועלות בסיפורים של כל צד . גיבורו של כל צד מן הצדדים הניצים הם בבואת היריב עצמו . במהלך הספר בולט המתח שבין ׳יצר הטוב׳ שמגולם על ידי המחבר ונציגיו בסיפורים ( בעלי חיים ובני אדם ) ובין ׳יצר הרע׳ שמגולם על ידי המקשים ונציגיהם בסיפורים ( בעלי חיים ובני אדם ) . למשל , בסיפור ״מקרה האיל״ 199 מתוארים יחסים מתוחים בין צפיר עזים הולל , גאוותן וייצרי לבין איל ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן