סכלות מול חכמה : בסיפור ״מקרה הכסיל״ מסקנת האיש ששכלו שב אליו מנוסחת בדרך שירית : ״כי העמיק החכם במשפטו אשר שפט / יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט״ . אלה דברים בשבח הסכלות . 188 המחבר מגיב לשירו של המקשה בגנות החכמה בדברים : ״כל שומע שיר כסילים / ומשלי סכלים ]… / ] טובים ממנו הנפלים״ . 189 משובה מול תשובה : בשער השני מגנה המקשה את התשובה ומשבח את המשובה . המקשה טוען שהאיש במשובתו ״כל חכם ישפיל / ויהרוס בנין כל נבון ויפיל / וכל איש קטון בעיניו / יבהיל רעיוניו וישבש ענייניו״ , 190 ומסקנתו של המקשה היא ״שמח בחור בילדותך״ . 191 כנגד זאת משבח המחבר את התשובה , שהיא הדרך אל היראה וזאת בעצם החכמה . 192 שרירות לב ועושר מול היגיון ועוני : בשער העצה הנכונה , בסיפור ״עובד האדמה ( סוחר המשי ) והסופר״ , מוכיח המקשה את טענתו שיש ללכת בדרך הפתיות ולא לשמוע לעצת החכם ואפילו לנהוג בניגוד לעצתו . 193 עובד האדמה ( סוחר המשי ) ״מתפתה ומתהלל בעמלו״ , 194 ואינו חסר דבר . בניגוד לו מוצג הסופר כחכם ״עני ומסכן […] מבלי לבוש אובד״ . 195 עובד האדמה אינו מקבל את עצת הסופר החכם לחלק את המשי בדרך שווה , אלא מאזן את המשקל...
אל הספר