נילס מגדיר ״מבנה טבעת״ 215 כיצירה הבנויה מקבוצת משפטים או מחלקים המאורגנים על פי עיקרון שלפיו היסוד האחרון בקבוצה הוא הד ליסוד הראשון , היסוד שלפני האחרון הוא הד ליסוד השני וכן הלאה . נילס משרטט מצב שבו כל חלקי היצירה נעים סביב יסוד אחד שאין לו הד , המשמש ״יסוד מפתח״ 216 ליצירה כולה , ומכאן חשיבותו . הוא מתאר את המבנה הטבעתי כך : 217 ABC … X … CBA מבנה הטבעת מדגיש את קיומן של זיקות תמטיות בין השערים הראשון והחמישי ( חכמה ויראה ) והשערים השני והרביעי ( תשובה וענווה ) , כשבמרכזם השער השלישי – שאין לו הד – והוא מהווה , כאמור , כמפתח מבני ותמטי חשוב בספר . החכמה משתקפת ביראה ( וההפך ) וכן התשובה עולה מן הדיון בענווה ( וההפך ) . כמעט בכל הסיפורים מחפשות הדמויות עצה נכונה – דרך נכונה ללכת בה .
אל הספר