אופני הפתיחה והסיום של הסיפורים במשל הקדמוני מעלים מסקנות אחדות : . 1 אבן סהולה , כנראה , אינו מעמיד הבחנה ברורה בין המושגים ' משל ' ' חידה ' ו ' דמיון' ואינו מבדילם זה מזה במהותם . נראה כי מבחינתו המושגים דומים ואפילו חופפים . 161 . 2 אבן סהולה מגדיר את רוב הסיפורים בספר כ ' משל ' , ואולי יש בכך משום מימוש הצהרתו בהקדמה לכתוב ״ספר משלים״ . 162 . 3 אופני הפתיחה והסיום של הסיפורים דומים ומושפעים מסוגי הפתיחה והסיום של סיפורים בספרות המזרחית כגון : חמש המסכתות ( הפנצ׳טנטרה ) והעיבודים שנכתבו בעקבותיה כלילה ודמנה 163 ומשלי סינדבר . 164 קיים דמיון רב במעברים מסיפור לסיפור במשל הקדמוני למעברים בסיפורי אלף לילה ולילה הערביים . 165 נוסח דומה מצוי במחרוזת סיפורי הנמר והשועל בספר שעשועים ליוסף אבן זבארה . 166 הגם שהנוסחאות הן טכניות יש בהן ביטוי של סגנון שהוא כלבוש לתוכן הייחודי לספר . 167 הסגנון המוכר מן התרבויות האחרות משרת את מגמתו הפולמוסית , ומשרת גם את היציאה נגד הנהייה אחר ספרות השעשועים המתורגמת . אבן סהולה מודע למשיכתה של הספרות הזרה , ולכן נוקט טכניקות ואמצעים אמנותיים כדי למשוך את לב...
אל הספר