עלילה צריכה מניע ברור , והוא שמצעיד את הנפשות הפועלות ואת המאורעות אל יעדם . הגורם המניע הוא עיקרון מבני אך הוא גם עיקרון רעיוני . הגורם המניע במשל הקדמוני הוא קריאתו של איש האלוהים בסיפור המסגרת לכל משכיל לקום ולהתמודד בדברים כנגד המחבר אבן סהולה . ההצעדה קדימה בספר לא נעשית על ידי אירועים אלא על ידי המאבק בין הדמויות הניצות , שהרי הסיפורים והמשלים משמשים כאמצעי שכנוע ביד המתווכחים , המקשה ( שמתחלף בכל שער ) והמחבר . כספר מוסר מבטיח משל הקדמוני את ניצחון המחבר בצורה ברורה כבר בסיפור המסגרת שבהקדמה . הגם שבסוף כל שער ידו של המחבר על העליונה ( לאחר הכנעת המקשה ) , מוטל צל על ניצחונו בדמות מקשה אחר – מתמודד חדש , שקם כנגדו מלא כוחות ומרץ ומצעיד את הוויכוח קדימה . המקשה החדש כבר עולה בחתימתו של השער הקודם , מעורר סקרנות לגבי דרך הוויכוח ומהלכיו גם אם לא לגבי תוצאותיו , היינו : מה יטען הפעם המקשה וכיצד ישיב לו המחבר , ייחלץ ממנו ויביסו . סוף התהליך הוא ניצחון מוחלט של המחבר על חמשת המקשים והצטרפותם לעמדתו .
אל הספר