בספרות העברית הגיעה סוגת המקאמה לשיא פריחתה , כאמור , במאות השתים עשרה והשלוש עשרה – בספרד הנוצרית . בניגוד לשירת ׳תור הזהב׳ בספרד המוסלמית , שהייתה נתונה במסגרת כבולה ונוקשה של תוכן וצורה – היצירה העברית בספרד הנוצרית נטתה לחידושים בצורה ובתוכן הן בשירה והן במסגרת המקאמה ובני סוגה , שהיו חידושה העיקרי . 116 ואכן תקופה זו התייחדה בהופעתו של סוג ספרותי חדש : סיפורים כתובים בפרוזה מחורזת המשובצת שירים שקולים . היו יוצרים שכתבו יצירות מן הסוג הזה על פי הדגם הקלאסי של המקאמה הערבית , אך רבים מבין היוצרים סטו מן התבנית הקלאסית וכתבו על פי מודלים אחרים או המציאו מודלים חדשים . פריצת התבנית הקלאסית של המקאמה הביאה להמצאת דרכי עיצוב וטכניקות סיפור חדשות וכן לשפע מפתיע של נושאים חדשים ומגוונים . 117 משל הקדמוני נכתב , כאמור , בשלהי המאה השלוש עשרה בקסטיליה . הניסיון להגדיר את הספר כמקאמה נתקל בקשיים הנובעים מעצם הגדרת הסוגה ותבניותיה המשתנות . כפועל יוצא מהקושי בהגדרה חלוקים חוקרי המחברת העברית גם בזיהוי וגם במיון של היצירות הספרותיות ושיוכן לסוגה או לאחת מתבניותיה . כל חוקר מציע הגדרה על פי תפ...
אל הספר