המקאמה היא יצירה ספרותית שמקורה בספרות הערבית העתיקה מן התקופה הג׳אהילית . סקירת תולדות המקאמה מלמדת שהסוגה ידעה שינויים עד לעיצובה במתכונתה הקלאסית . הסוגה התפתחה וזכתה לתפוצה רחבה בספרות הערבית , העברית , המזרחית , הפרסית והאירופית . בספרות העברית – ובשמה העברי ׳מחברת׳ – נודעה פריחתה במאות השתים עשרה והשלוש עשרה בספרד הנוצרית . המחקר העוסק בתולדות המקאמה מציין שלושה דגמים מובהקים המקבילים לשלבים בהתפתחותה : 94 ואולי כאן יש רמז לעקרון המבנה המחומש , המשמש עיקרון מבני מרכזי בספר . ראו להלן פרק . 2 95 על האמצעים האמנותיים בספר , ראו להלן , פרק . 3 96 על ז׳אנר המקאמה בספרות הערבית ראו למשל : גויטיין , המקאמה והמחברת , עמ׳ ; 38 - 26 גולדציהר , הספרות הערבית , עמ׳ ; 84 - 81 מטוק , ראשית המקאמה ; ניקולסון , הספרות הערבית , במיוחד עמ׳ ; 265 - 257 מרעי , אלחרירי ותחכמוני ; 2 פגיס , חידוש ומסורת , עמ׳ ; 215 - 201 פלה , מקאמה ; קלוזנר , הנובלה בספרות , עמ׳ ; 47 - 45 רצהבי , המקאמה העברית , עמ׳ . 16 - 13 97 גויטיין , המקאמה והמחברת , עמ׳ ; 27 דרורי , התקבלות המקאמה ; מרעי , אלחרירי ותחכמוני , 2 ...
אל הספר