בעל השם אפרים רישר מתאר בכתב היד הארוך פרי עטו , ששימש לו ספר סגולות ורפואות , מקרה אשר אירע לו בשנת . 1715 בעל השם מספר כי גירש שד מגופה של נערה צעירה ששמה שרל ' ה בת ברייכנה מהכפר יעגלה שבמדינת שפייר . לדבריו השד האימתני אשר השתלט על גופה של העלמה ייסר אותה ייסורים קשים : היא הקיאה אבנים , שערות וחפצים אחרים מגרונה , " ואין דבר בעולם שלא הקיאה " , ועל כן סבלה מדימומים חמורים שהעמידו אותה בסכנת חיים ממשית . רישר מספר כי כדי לרפא את שרל ' ה הוא השתמש ב "קבלה מעשית " במשך שישה ימים אינטנסיביים , ובסיומם הצליח לגרום לשד להניח לנערה לנפשה והשיב לה את בריאותה . בפרק הקודם ראינו כי שליטתו של אדם ב " קבלה מעשית " הייתה תנאי הכרחי לכך שיוגדר " בעל שם " , ולכן אך טבעי הדבר כי השגתה הייתה המרכיב המרכזי בתהליך הפיכתו של אדם לבעל שם . בעלי השם טיפלו בקהל לקוחותיהם בעזרת קמעות , לחשים , השבעות , תפילות ואמצעים אחרים אשר היו מבוססים על תחום ידע זה . בשל כך במבט ראשון יש למקם את בעלי השם בליבה של הספירה " הספיריטואלית " במודל המשולש שהצעתי בראשית דבריי . אך כאשר אנו בוחנים לעומק את כתביהם של בעלי הש...
אל הספר