ידע רפואי ותפיסת הגוף

כיצד נוכל להסביר את התנהגותם של גליקל , קצנלנבויגן ורבים אחרים אשר במקרים מסוימים בחרו שלא לפנות אל איש ממגוון המרפאים אשר פעלו בזירה הרפואית ? כאמור , אין לחפש את התשובה בגורמים כלכליים וגאוגרפיים . אמנם מקורות התקופה מספרים מפעם לפעם כי הטיפול הרפואי עולה ממון רב וכי קשה למצוא רופאים באזורים הכפריים , אך גורמים אלה הם גורמים משניים בלבד כיוון שפעמים רבות אנו מוצאים כפריים עניים אשר פנו אל מרפאים שונים ואל רופאים ( אשר על פי רוב היו מחויבים לטפל בעניים ללא תשלום ( , ולעומת זאת אנו מוצאים עירוניים בעלי הכנסה גבוהה אשר בחרו לטפל בעצמם . לתופעת הטיפול העצמי סיבה עקרונית הרבה יותר ; ההסבר לדפוס זה נעוץ בעובדה שהחולה הממוצע החזיק בידע רפואי נרחב שאפשר לו לטפל בבעיות רבות בכוחות עצמו או לקבוע מתי המרפאים הזמינים בשוק אינם יכולים לרפא את המחלה . שלא כמו בעולמנו המודרני , בראשית העת החדשה לא נחשבו המרפאים השונים , ובכלל זאת הרופאים בוגרי האוניברסיטאות , לבעלי מקצוע המחזיקים בגוף ידע שהוא מעבר להשגתו של האדם הפשוט , שדיבר באותו מינוח ובאותה שפה . למשל כאשר " רופאנית אחת " אבחנה כי ציפור , בתה ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה