בעשורים האחרונים שינתה ההיסטוריוגרפיה של הרפואה את פניה ללא היכר . היסטוריונים רבים מדברים על " היסטוריה חדשה " של הרפואה , השונה מההיסטוריה " הישנה " שקדמה לה . ההיסטוריוגרפיה הישנה הציגה את ההיסטוריה הרפואית כסיפור של קדמה , סיפור של התקדמות רציפה מימי הביניים " החשוכים " , אשר היו ימים של סבל שנבע מאמונות תפלות ובורות , לעבר עולם טוב יותר , עולם שבו הרפואה המערבית המבוססת על עקרונות המדע הצליחה להוביל את החברה אל השיא של המאה העשרים . ההיסטוריה הפרוגרסיבית ( whig history ( מסוג זה , אשר נכתבה על פי רוב בידי היסטוריונים רופאים , התמקדה בביוגרפיות של הרופאים הגדולים ובתגליותיהם המדעיות . על כן היסטוריה זו מכונה כיום היסטוריה " פנימית " , היסטוריה אשר נכתבה בידי רופאים ועסקה ברופאים . התמורות המרחיקות לכת אשר אפיינו את ההיסטוריוגרפיה בכלל משנות השישים של המאה הקודמת ואילך לא פסחו על כתיבת ההיסטוריה של הרפואה . הערעור על רעיון הקדמה והקריאה לכתיבת " היסטוריה מלמטה " ( " history , ) from below " המתמקדת באדם הפשוט ולא רק ב " אישים הגדולים " , חדרו גם לתחום זה . חוקרים שרובם לא השתייכו למ...
אל הספר