יצחק גרינברג מלחמת העצמאות העמידה את היישוב היהודי ואת מדינת ישראל לאחר הקמתה בפני אתגר כלכלי ממשי . ההוצאות לחימוש , לציוד , למבנים ולהחזקת המערך הצבאי הטילו מעמסה כבדה על המשק . גיוס כוח האדם לצבא , שגדל במרוצת המלחמה הן במספרים מוחלטים והן יחסית לכוח העבודה במשק היהודי , הגדיל את הוצאות המלחמה הישירות מצד אחד , ופגע בייצור לענפיו השונים מצד שני . לנוכח הנטל הכלכלי הכבד נדרשה לסוגיה הנהגת המדינה , בראשות ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן - גוריון , שר החוץ משה שרת ושר האוצר אליעזר קפלן , ובחנה דרכים להתמודדות עם המצוקה הכלכלית והמחסור במשאבים , ובתוך כך גם במישור הביטחוני . המאמר מתחקה אחר השיקולים הכלכליים , המגבלות התקציביות ואילוצי כוח האדם אשר הטביעו חותם בתהליך קבלת ההחלטות בתחום הביטחון , הן במישור המבצעי הן בבניין הכוח הצבאי . נקודת המבט הכלכלית היא , אפוא , החוט המקשר בין שלוש הסוגיות הנדונות כאן : היזמה לפתוח במבצעי ההכרעה בחודשים האחרונים של שנת , 1948 שיטת בניינו של הצבא בתום המלחמה והדוקטרינה הצבאית , שכל אחת מהן עומדת כמובן בפני עצמה . מוקד הדיון הוא השפעתם של האילוצים הכלכל...
אל הספר