הלכה ציונית בפסיקתו של הרב הרצוג

חיים בורגנסקי הקדמה בכסלו תרצ " ז , שעה שהרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג התמנה לרב הראשי לארץ ישראל , כבר היה ברור שבמוקדם או במאוחר תקום בארץ מדינה יהודית . למרות זאת , כמעט לא נוצרה עד אז יצירה הלכתית הנוגעת לדמותה של מדינה זו לאור ההלכה . הרב אברהם יצחק הכהן קוק , קודמו של הרב הרצוג על כס הרבנות הראשית האשכנזית , הותיר אחריו חומר רב שבחלקו נגע להיבטים רעיוניים של קיומה של המדינה היהודית , אולם לא עסק כלל בהיבטים ההלכתיים הנוגעים למדינה זו . כבר בראשית ימי כהונתו נתן הרב הרצוג את דעתו לבעיה , אולם בפועל , אולי עקב מלחמת העולם השנייה והעיסוק הנרחב בצורכי השעה , לא התפתחה יצירה הלכתית בתחומים הקשורים להקמת המדינה , עד סמוך לקום המדינה . באותה עת אנו מוצאים אצל הרב הרצוג ואצל רבנים אחרים עיסוק נרחב בתחומים אלה , כשהוא מלווה בתחושת דחיפות שנבעה מהרצון להציע תכנית פעולה הלכתית למדינה יהודית לקראת הקמתה . מאמר זה מבקש להציג כמה היבטים בכתיבתו ההלכתית של הרב הרצוג בתחומים הנוגעים למדינת ישראל . אינני מתיימר לסרטט כאן תמונה שלמה , שכן כתיבתו של הרב הרצוג ענפה ומשתרעת על פני תחומים רבים . עם זאת ,...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר