חיים שפירא מבוא אחת השאלות המרכזיות הניצבות בפני פוסקי ההלכה מאז הקמת מדינת ישראל היא שאלת ההכרה בחוקי המדינה ובסמכות בתי המשפט שלה . לכאורה שאלה זו אינה חדשה שהרי ההלכה היהודית ידעה מימיה הראשונים התמודדות עם מערכות ממשל ומשפט זרות ופיתחה לשם כך מערכת מפורטת למדי של עקרונות וכללים . אולם המציאות של מדינת ישראל – מדינה יהודית שאינה פועלת לפי ההלכה – מעוררת אתגר חדש שעמו לא התמודדה ההלכה מעולם . השאלה העקרונית העולה בהקשר זה היא אם יש להתייחס למדינת ישראל באותו אופן שבו התייחסה ההלכה למערכות שלטון ומשפט זרות או שמא מכיוון שמדובר במדינה יהודית יש להתייחס אליה באופן שונה . אפשר היה לצפות שעמדות הפוסקים בנוגע לשאלה זו יתפלגו לפי השקפותיהם ועמדותיהם האידאולוגיות . פוסקים שאינם ציונים יתייחסו למדינת ישראל ולחוקיה כאל כל מערכת שלטון ומשפט זרה . הם יכירו בסמכות המדינה באופן מצומצם בלבד , באותו אופן ובאותם עניינים שבהם הכירה ההלכה באופן מסורתי בסמכותו של השלטון הזר . פוסקים ציונים , לעומתם , יראו את מדינת ישראל כשלטון יהודי לגיטימי ועל כן יכירו בסמכותה של המדינה בהיקף רחב יותר . אכן , אפשר למצו...
אל הספר