דוד אלנסון ודניאל גורדיס עם הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 חידשו היהודים את ריבונותם הפוליטית בארץ אבותיהם . בתנאי הקיום היהודי חל שינוי משמעותי – במדינת ישראל יכולים היו כעת היהודים לעצב מדיניות ציבורית והיה להם בה רוב דמוגרפי . משמעות השינוי הייתה שהגיור במדינה יתקיים בתוך הקשר חברתי ופוליטי שונה באופן מהותי מזה של הקהילה היהודית במהלך כמעט אלפיים שנות גלות . עם התהוות המדינה היהודית לא יתרחש עוד הגיור במקום שבו היהודים הם מיעוט , ולעתים קרובות מיעוט חסר כוח . מאמר זה יראה כיצד מציאות חדשה זו גרמה במקרים רבים לכמה רבנים ראשיים – ולרבנים אורתודוקסים אחרים גם כן – להתייחס להלכות גיור במגוון דרכים יצירתיות וליישם סטנדרטים אשר לא היו נשקלים ברצינות בידי אישים אורתודוקסים קודם החלת הריבונות היהודית . במאמר זה ננתח כתבים הלכתיים נבחרים בנושא הגיור במדינת ישראל אשר חוברו בידי הרבנים הראשיים לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג , איסר יהודה אונטרמן ושלמה גורן , וכן חיבורים של דמויות רבניות בנות זמננו שיש בהם הד להשקפותיהם של הרבנים הראשיים הנזכרים . נראה כיצד גורם השיבה לארץ ומגוריהם של אנשים שהיו מעונ...
אל הספר