ריבונות לאומית, זהות יהודית ו"לשם שמים" השפעת ההתאזרחות בישראל על פסיקות הלכתיות בענייני גיור

דוד אלנסון ודניאל גורדיס עם הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 חידשו היהודים את ריבונותם הפוליטית בארץ אבותיהם . בתנאי הקיום היהודי חל שינוי משמעותי – במדינת ישראל יכולים היו כעת היהודים לעצב מדיניות ציבורית והיה להם בה רוב דמוגרפי . משמעות השינוי הייתה שהגיור במדינה יתקיים בתוך הקשר חברתי ופוליטי שונה באופן מהותי מזה של הקהילה היהודית במהלך כמעט אלפיים שנות גלות . עם התהוות המדינה היהודית לא יתרחש עוד הגיור במקום שבו היהודים הם מיעוט , ולעתים קרובות מיעוט חסר כוח . מאמר זה יראה כיצד מציאות חדשה זו גרמה במקרים רבים לכמה רבנים ראשיים – ולרבנים אורתודוקסים אחרים גם כן – להתייחס להלכות גיור במגוון דרכים יצירתיות וליישם סטנדרטים אשר לא היו נשקלים ברצינות בידי אישים אורתודוקסים קודם החלת הריבונות היהודית . במאמר זה ננתח כתבים הלכתיים נבחרים בנושא הגיור במדינת ישראל אשר חוברו בידי הרבנים הראשיים לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג , איסר יהודה אונטרמן ושלמה גורן , וכן חיבורים של דמויות רבניות בנות זמננו שיש בהם הד להשקפותיהם של הרבנים הראשיים הנזכרים . נראה כיצד גורם השיבה לארץ ומגוריהם של אנשים שהיו מעונ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר