החינוך הממלכתי דתי והחינוך הממלכתי חוק החינוך הראשון , חוק לימוד חובה שנחקק בשנת תש " ט הכיר במסגרת הקיימת של שיטת הזרמים : זרם המזרחי , הזרם הכללי , זרם העובדים ומערכת החינוך העצמאי של אגודת ישראל . השארת האוטונומיה בידי הפלגים השונים בתחום החינוך הביאה עם קום המדינה למאבק של המפלגות על נפשם של ילדי העלייה ההמונית , ובהמשך להפגנות ולהקמת ועדת חקירה - " ועדת פרומקין " - שדנה בענייני החינוך במחנות העולים . המאבק החריף עד כדי משבר קואליציוני ב , 1951 - נפילת הממשלה ובחירות . ראש הממשלה דוד בן גוריון היה נחוש בדעתו למסד את הגישה הממלכתית ולחם לפירוק הזרמים והקמת מערכת חינוך ממלכתית אחידה . נחישות החלטתו של בן גוריון וסמכותו בקרב חברי מפלגתו הכריעו לחוקק את חוק חינוך ממלכתי תשי " ג לפיו , החינוך ניתן מהמדינה ללא זיקה לגוף מפלגתי עדתי . במובן מסוים החוק ביטא כניעה פרגמטית למציאות - שימור הפלורליזם הפוליטי והכלתו בתוך מסגרת שהציבה גבולות שאותם לא יכלו הזרמים לפרוץ . שאלת הקיום המקביל של מערכת חינוך דתית וחילונית הפכה מעשית מאוד בשלב שבו החל תהליך הקמה של עשרות בתי ספר מקיפים בעיירות הפיתוח ....
אל הספר