צבי צמרת היה מנהלו של תיכון דנציגר בקריית שמונה בשנות השבעים . במאמר שפרסם ב " שדמות " 1978 ונקרא " חדלו להתנדב " , הוא מלין על כך שהמוני המתנדבים מגיעים לקריית שמונה מתוך כוונה טובה מאוד לעזור , להשפיע ולתרום , רוצים לעסוק בתיקון העולם , אך הנזק שהם גורמים גדול לאין שיעור מהתועלת . על פי רוב מדובר במתנדבים שבאים לתקופה קצרה ליישוב ללא ידע מספיק על המקום , לעתים אף מתוך התנשאות של מי שבאו " להציל מקום נחשל " . ואכן ישנו קונפליקט בין הצורך בעזרה ובהתנדבות בעיירת הפיתוח , לבין המציאות שנוצרת בגלל ריבוי המתנדבים לסוגיהם השונים והמוטיבציות השונות שלהם , ביישוב בכלל ובבתי הספר בפרט . לבית שמש הגיעו מאות מתנדבים שבאו מבחוץ כדי לתרום לעיר , בנות השירות הלאומי , גרעיני " עודד " , גרעיני " צמרת " , גרעיני " תמורה " , גרעיני " מעיין " של הקיבוץ הדתי , תלמידי של " פ ( שמיניות לערי פיתוח ) , מתנדבי , " 8200 " ועוד מתנדבים רבים ממועדון הידידים של בית הספר . המתנדבים מייצרים אווירה של תחנת רכבת בעיר , הם באים מתוך כוונה לעזור , שוהים תקופה קצרה ביישוב ואחר כך עוזבים את העיירה ואחרים באים להחליף אותם...
אל הספר