בן עזאי אומר : " הווי רץ למצווה קלה ובורח מן העבירה . שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה , ששכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה . " ( פרקי אבות פרק ד ' משנה ב ' ) . חוויית המצווה היא זו שמאפשרת את המוטיבציה לייצר את המצווה הבאה שלעתים נהפכת להרגל : העשייה של המצווה מייצרת סיפוק ותחושה חיוביים שמחזקים את הרצון למצווה הבאה , לעתים באופן לא מודע . גם חוויית העבירה נותנת לגיטימיות לעבירה הבאה , כי אחרי עבירה אחת רואים שהדבר לא נורא ואולי אפילו משתלם , וכך נוצרת קרקע נוחה לביצוע העבירה הבאה . אמירתו של בן עזאי מתכתבת עם האמירה של גרדנר : " אין דבר מצליח יותר מן ההצלחה , והצלחה אחת מביאה את ההצלחה הבאה . " כשילד חווה הצלחה , הדבר נותן לו כוח ואנרגיה כדי לייצר את ההצלחה הבאה . תלמיד שחווה כישלון , מאבד לעתים קרובות את הביטחון העצמי שלו , ולא מצליח לגייס כוחות לייצר הצלחות . לעתים , כדי ליצור חוויית הצלחה , יכול איש החינוך להציב יעד נמוך וכך לחשוב שהתלמיד חווה הישג . תלמיד יודע לזהות כשההישג הוא אמתי או מדומה . אני זוכרת שכאשר בתי הקטנה חזרה עם ציור מהגן , הגבתי בטבעיות ואמרתי לה בשמחה : " איז...
אל הספר