ברנקו וייס היה ילד בזמן מלחמת העולם השנייה . את כל ימי המלחמה עבר במחבוא , הוסתר על ידי משפחה בשווייץ , וכך ניצל . הא ֵם המאמצת שלו היתה מורה , ואולי משם החלה הערכתו למורים . בסוף המלחמה , בהיותו בן שש - עשרה בלבד , החל לבנות עצמו כחוקר כימיה . כניצול שואה היה ברנקו וייס מלא כעס על אלוהים . " למרות שאת דתייה , את בחורה טובה , " היה נוהג לומר לי . עם השנים הפך לבעל הון , ואת הונו השקיע בשלב הראשון בשווייץ , מתוך הכרת טובה לארץ שהצילה אותו . ברנקו וייס מעולם לא הקים משפחה , היה זה ביטוי לאי - האמון העמוק שלו בעולם ובאלוהים . הוא האמין שצריך להשקיע בעתיד החברה ולכן בחר להשקיע בחינוך . דן שרון , שהיה אז מנכ " ל משרד החינוך ואחד ממעצבי תפיסתי החינוכית , הצליח לשכנע את ברנקו וייס להשקיע בחינוך בישראל . יחד החליטו השניים להקים מכון לטיפוח חשיבה שיקדם את מערכת החינוך בישראל ויעשיר אותה . בשלב הראשון עסק המכון בהשתלמויות מורים , בימי עיון , בפיתוח חומרי למידה ובהוצאת ספרים . ב 1996 - השתנתה המגמה . במקום לשפר חינוך של אחרים , אמרו שרון וּ וייס , הבה נבנה מודל לדוגמה . לברנקו וייס היה חשוב שכספו...
אל הספר