באוגוסט 1952 תקף מלכיאל גרינוולד בעלונו מכתבים לחברי ב ' מזרחי ' את קסטנר , שהיה אז דובר משרד התעשייה והמסחר , והאשים אותו בשיתוף פעולה עם הנאצים . השר דב יוסף קבע שאין לעבור על כך לסדר היום וכי יש לטהר את שמו של קסטנר כדי שיוכל להמשיך בתפקידו , ונגד גרינוולד הוגשה תביעת דיבה . המשפט נערך בין ינואר לאוקטובר 1954 בבית המשפט המחוזי בירושלים בראשותו של השופט בנימין הלוי . פסק הדין ניתן ב 22 - ביוני 1955 וזיכה את גרינוולד , במרבית הסעיפים שהיו בכתב האישום ולמעשה הרשיע את קסטנר . במהלך המשפט עלתה השאלה אם קסטנר העיד לטובת פושעי מלחמה . קסטנר התלבט קשות בסוגיה זאת מכיוון שמצד אחד יכול היה לנמק את אותן עדויות שמסר , אבל מצד שני דרש ממנו נציג פרקליטות המדינה , אמנון תל ( שייצג את קסטנר ) , להכחיש זאת . בערב שלפני מתן העדות הקריטית המליצה אמי לקסטנר - בנוכחותי ובנוכחות אחת משכנותינו - שלא להכחיש את מתן העדויות . אך למחרת , כנראה בלחצו של פרקליטו , הכחיש קסטנר שהעיד לטובת פושעי המלחמה . בסמוך לעדות זו מסר נציג פרקליטות המדינה לבית המשפט מסמך שבו אישר שקסטנר העיד לטובת קולונל האס - אס קורט בכר , ...
אל הספר