למרות אי – סימטריה זו , גם רוזנצווייג וגם ליינר נדרשים לשאלה כיצד להבין את ה ' חטא' של האדם המכריע , לאחר תהליך בירור כמתואר לעיל , להתנהג בניגוד לעמדה ההלכתית 96 מי השילוח , חלק א , פרשת פנחס , נד ע " א . ההדגשה שלי . 97 הבונים , עמ ' . ( 91 ) 58 98 ראה פרק ב סעיף ג . 5 לדיון על ה ' יכולת ' בשיטת ה " כוכב " . 99 האם ניתן להרחיב את דברי ר ' מרדכי יוסף על פי תפיסתו הוא על מנת לגעת גם בתחום של קיום המצוות ? להערכתי אין להכריע חד – משמעית בשאלה זו , אך סבורני כי העצמה והדחף של תהליך הבירור כפי שהוא ממשיג אותו נובעים דווקא מתוך כך שמדובר בעברה על הנורמה . עם זאת , הכוליות של הספקות במשנתו פותחת אפשרות שגם קיום מצווה לא יהיה עניין של מה בכך , אלא בבואו של האדם לקיים אותה , נוכחותם של ספקות על אודות התאמתה של המצווה לרצונו של האל תכריח את האדם לערוך תהליך בירור בנוגע לשאלה זו . המקובלת . כפי שראינו , לפי ר ' מרדכי יוסף , כאשר האדם ' חוטא ' במדרגה העשירית של מאבקו עם היצר הרע ומסלק את כל נגיעות הנאותיו , ' אז ( אותו מעשה ) בודאי רצון הש " י ' . ואם זה רצון האל , הרי ליינר אינו יכול להבין את ה...
אל הספר