כבר ראינו לעיל שני הקשרים שבהם ר ' מרדכי יוסף נמנע מלשלול את חשיבותה של מערכת המצוות למרות הצדקתו את העברה . טקסט אחד התייחס למצוות כחיוניות עבור מי שחי על פי ' הלחם ' – ' היינו דברי תורה כללים , הנצרכים לכל בכל עת לכל נפש , מבלי שום שינוי ותמורה , והם התרי " ג מצוות ' . לפי הטקסט האחרון שראינו , הדן בהשלמה העתידית בין אפרים ליהודה , גם בעתיד זה המצוות לא תתבטלנה . אולם לו הייתה ההצדקה הבלעדית להמשך קיומה של מסגרת המצוות טובת אותם האנשים הזקוקים לה מפני שהם טרם הגיעו לשלמות דתית , אזי תורת איזביצא / ראדזין הייתה פתוחה לביקורת חריפה כי היא נוקטת עמדה אנטינומיסטית של ממש . אלא שהיא איננה עושה זאת : אדרבה , לפיה – כפי שנראה בסעיף זה – גם עבור אותם יחידי סגולה המנהלים את חייהם על פי רצון ה ' המצווה ממלאת תפקיד חיובי . נתחיל בקביעה הפשוטה – ועם זאת לא מובנת מאליה – כי תורת איזביצא / ראדזין אינה מביעה רצון לעבור על דברי תורה , אלא נכונות לעשות זאת במידת הצורך . רואים זאת בבירור לפי עמדתו של ר ' צדוק הכהן מלובלין , אחד מתלמידיו הבולטים והיצירתיים ביותר של ר ' מרדכי יוסף , בנוגע לעברות . לפי ד...
אל הספר