נקודת המוצא של עיוננו בתורת איזביצא / ראדזין חייבת להיות העמקת הבירור של הנימוק התאולוגי . הרי מן המקורות התלמודיים האחרונים – ' עת לעשות לה ' הפרו תורתך ' , ' בכל דרכיך דעהו ' , ו ' גדולה עבירה לשמה ' , במובן אחד , ו ' מצוות בטלות לעתיד לבוא ' , במובן אחר – עולה השאלה , האם ישנה מסגרת נאמנות רחבה יותר מן ההלכה , כגון התורה או האל ? כפי שנראה , תורת איזביצא / ראדזין , בהסתמך על מקורות חז " ל אלו , תענה לשאלה זו בחיוב , וכתוצאה מכך עליה להתמודד עם שתי שאלות נוספות : ( א ) כיצד ניתן לבסס אותה נאמנות שהיא מעבר להלכה מבלי לפרוץ את מסגרת ההלכה ? ( ב ) כיצד ניתן לתאר את תפקידן של המצוות בעולם דתי המבוסס על נאמנות לגורם רחב יותר מן ההלכה עצמה ? בעל " מי השילוח " מצביע במקומות מספר על קיומה של מסגרת רחבה ועמוקה יותר מהמשמעת ההלכתית . משום כך ... ' אף שאדם נזהר לקיים כל ה " שלחן ערוך " עדיין הוא בספק אם כוון לעומק רצון השי " ת כי רצון השי " ת הוא עמוק עמוק מי ימצאנו ' . 49 מי השילוח , חלק ב , פרשת בחקותי , כז ע " א - ע " ב . ליינר משמיע משפט דומה מאוד במקור אחר : ' אף שהאדם הולך בדברי תורה צריך...
אל הספר