בפרק הקודם ראינו כיצד מגמות מרכזיות אצל חז " ל מעניקות מקום חיוני בהתהוות ההלכה לנקודת המבט של החכם ולרגע ההווה של הפרשנות , דגשים אשר תאמו את תפיסת ההלכה שרוזנצווייג מציג כיצירה אנושית – אלוהית . בפרק זה נתעמק בתפיסת ההלכה הבאה לידי ביטוי אצל שלושה מחכמי פולין ואשכנז במאה השש – עשרה אשר ראו סתירה עמוקה בין ההלכה בהתהוותה לבין מפעל של קודיפיקציה כגון ה " שלחן ערוך " . כפי שנראה במהלך הפרק , ההתנגדות לקודיפיקציה מתבססת במידה רבה על המגמות בתורת חז " ל שעליהן דנו בפרק הקודם , ובכך יתבהר הקשר בינה לבין רוזנצווייג . אבל מעבר לכך , נוכל לבחון את טיבה של ההתנגדות לקודיפיקציה על רקע התייחסויותיו המפורשות של רוזנצווייג ל " שלחן ערוך " , כפי שראינו בפרק ג ( סעיף ב . . ( 4 מחד גיסא הוא ייחס ל " שלחן ערוך " מעמד ייחודי באשר הוא מסמל את מיסוד המצווה בצורה של מערכת ההלכה : ' אבל כאשר ה " היום הזה " נהפך לשלחן ערוך , אזי אני פנתאיסט חלקית ומאמין שזה נוגע איכשהו לאל . שכן הוא מכר את עצמו לנו עם התורה ' . מאידך גיסא , מהקשרה הרחב של אמירה זו לבובר למדנו כי יכולת זו קיימת רק במידה שהקודקס אינו מלווה בע...
אל הספר