לפני שנפנה לחלקו השני של פרק זה , העוסק בנושא הזמן בתורת חז " ל , נביט במחלוקת החריפה המתנהלת בין ספר המצוות של הרמב " ם לבין השגות הרמב " ן עליו . כפי שציינתי בראשית פרק זה נפנה למחלוקת זו פעמיים , ובשני המקומות נגלה כי קולו של הרמב "ן מבטא את המגמה הדומיננטית בתורת חז " ל . במקרה דידן , משמע כי הרמב " ן ידגים יחס חיובי כלפי תופעת המחלוקת ולתפיסת האמת שעליה היא מושתתת . לא זו בלבד כי הוא ינצל את עצם קיומן של דעות מנוגדות כדי להקשות על טענתו החד –משמעית של הרמב " ם על אודות מעמדה של פרשנות על פי י " ג המידות ; אלא גם , גישתו אל הטקסט כרב – שכבתי מובילה ליחס אל המחלוקת כגורם חיובי אשר מאפשר ביטוי למגוון פרשנויות . על מנת להבין את יחסו השלילי של הרמב " ם למחלוקת יש לשים את עמדתו בעניין בהקשר הרחב של ספר המצוות שלו . כפי שמ ' הלברטל טוען , ספר המצוות ממלא תפקיד חשוב במפעלו ההלכתי של הרמב " ם בכך שהוא יוצר את התשתית של תפיסת הרמב "ם לעדה ' הנכונה ' . סבורני כי המפתח להבנה זו נמצא דווקא בגישה הפרשנית המאפשרת רב –גוניות שכזו . 34 פשרנות זו דומה לזו של שגיא ( שגיא , אלו ואלו , עמ ' . ( 17 - 1...
אל הספר