אם נביט חזרה אל מה שעולה מהסעיף הקודם – הן באופן ישיר והן באופן מרומז – נגלה נקודה חשובה המחייבת היערכות מתודולוגית מסוימת בבואנו אל ספרות חז " ל . הרי מעבר לעצם אותן העמדות המצויות בספרות חז " ל המדגישות באופן מוצהר את חיוניותה של נקודת המבט של החכם , צורותיהם הספרותיות של הטקסטים עצמם – ובייחוד אלה של המשנה והתלמוד – מביעות יחס שכזה . את זאת ראינו בבירור במשנה 14 בסעיף הבא ארחיב על קשר זה בין החכם לבין העמדה , אולם אוסיף כאן כי אזכור שמות הנו מתופעות היסוד של תורת חז " ל , בבחינת מאמרו הידוע של ר ' יוסי ' כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם , שנאמר " ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי "' ( משנה אבות ו , ו ) . ניתן להצביע על לפחות שלושה נימוקים לאזכור שמו של החכם : ( א ) לחכם ' זכויות ' על פרשנותו ( ראה מדרש תנחומא [ בובר ] פרשת במדבר , סימן כז ); ( ב ) השם מאפשר לשומע להעריך את המאמר עצמו על בסיס אמינות המסורת שדרכה הוא הגיע , או על פי הערכתו את החכם עצמו ; ( ג ) מתוך הנחה כי קיים קשר אינהרנטי בין העמדה לבין החכם ואישיותו . עדויות , כפי שהניתוח לעיל הראה : ידו הפעילה של העורך – בשמירת שתי...
אל הספר